פיתחתי open source, ועכשיו אין לי כוח להמשיך.
בתכלס, רציתי תהילה.
חלמתי על כוכבי הזהב של Github.
פיללתי לג׳וניורים שעושים name dropping לשם הגאוני שהמצאתי.
רציתי לשחק עם כל מיני טכניקות שבעבודה לא מרשים לי (הארכיטקט ישים אותי בעונש).
רציתי להוכיח לעצמי שאני מסוגל להתמיד בפרויקט שהוא רעיון שלי.
כמו הבלוקצ׳יין, גם אני מצאתי פתרון. עכשיו רק חסרה לי הבעיה.
איך פרוייקט נולד?
לקראת נובמבר ראיתי ציוץ על הטכנולוגיה הלוהטת הבאה. NOSTR.
מדובר בפרוטוקול שמנסה לעשות הכללה מסוימת לרשתות חברתיות, אבל בלי להתבסס על גורם מרכזי.
ניקח לדוגמא את טוויטר (זו הדוגמא שכולם משתמשים בה אז למה שאני אהיה מיוחד?).
אתם מפרסמים, עושים לייקים ובונים לעצמכם שם של משפיענים.
יום אחד אילון מתעורר ולא בא לו בטוב שאתם מצייצים על חתולים כי זה פוגע לו ב-dogecoin.
אז נחסמתם.
כל השם שבניתם בעמל יד ובדיחות חלולות שמביישות גם את הטוכנע, נמצא אצל גורם ריכוזי והוא יכול להחליט מה לעשות איתו.
יכול להיות שהקונספט הזה מוכר לכם מעולמות של web3 (אני גם יודע לעשות name dropping).
לא ארחיב על הפרוטוקול מעבר לכך אבל זה מה שהוא מתיימר לפתור - מוזמנים להעמיק פה.
בהתחלה זה כואב
ראיתי שאין המון מימושים שונים של relay (שזה תכלס הבקאנד של הפרוטוקול), וספציפית יש כמה בפייתון שלא נראו לי זוהרים במיוחד.
האמנתי שמצאתי פה משהו שיתן ערך לאנשים ואין לו פתרון טוב כרגע.
הפרויקט התחיל מערבוב של טכנולוגיות וטכניקות שרציתי לבחון בסביבה אמיתית ולא יצא לי בעבודה:
Websockets
Python Asyncio
Property based testing על סטרואידים
Pydantic
NOSTR
וכמובן, עבודה בלי מנהלי מוצר כפויי טובה.
תהילה לא מגיעה עם טכנולוגיות ישנות, אני חייב להיות הכי אדג׳י!
יצאתי לדרך.
במשך כמה ימים (מתי מתחילים לדבר בשבועות?) שיחקתי עם כל מיני אופציות וניסיתי להגיע לרכיב שעובד ומסוגל לתקשר עם איזה client.
מידלתי, כתבתי, דיבגתי, והגעתי ליעד המיוחל.
אחר כך יוצא החוצה
מה עכשיו?
לארוז יפה? לכתוב דוקומנטציה? לייצר כלים למפתחים?
אי אפשר להציג את זה ככה, איך נמשוך מלא contributors?
עשיתי גם את זה.
ועכשיו, כשהכל ארוז בצורה מרשימה (סבירה מינוס), הגיע הזמן שאנשים יחשפו לדבר המדהים שכתבתי.
הרגע לו חיכיתי - תביאו לי סטארים!
אבל זה מפחיד.
איפה לפרסם? איך להציג את זה? אולי הדוקמנטציה לא מוכנה?
כל הפחדים מקבלת פידבק משאר מפתחי העולם משתקים.
מה אם לא יקבלו את הבייבי שלי? מה אם יצחקו?
או יותר גרוע - מה אם יצקצקו?
אז התחלתי מחברים. ביקשתי מכמה חבר׳ה שינסו להריץ את זה אצלם ולעשות לי קצת review על הקוד.
כמובן שהשתדלתי לפנות לכמה מפתחים שאני לא מעריך את דעתם (היי מתיאס!) כדי לקבל קצת בטחון, ובהמשך פניתי גם לאנשים שפידבק שלילי מהם ואני לא יוצא מהמיטה חודש.
״היי, רוצה להציץ בקוד לוודא שנראה טוב?״
״רוצה לפתח לפרוייקט הגדול הבא ולשים את הפרוייקט אצלך בקורות חיים? זוהי אינה תרמית פירדמיה״
בתכלס לא היה לי כוח להתאפק יותר, ושמתי אותו באחד מעמודי ה-awesome משהו האלה, כדי שכל מי שמתעניין ב-Python NOSTR ימצא אותי.
וזה הלך לא רע - קיבלתי קצת כוכבים, ואפילו רחמנא ליצלן פתחו issues (רק 3, תרגעו).
אבל זה היה מגניב, אנשים רוצים לתרום לפרויקט שלי.
עדיף הטירוף, השיגעון, רק לא הפחד
אבל שיט זה הפחיד אותי, מישהו התחיל לגעת בקוד.
יש מצב שהם ינסו להריץ את זה ואולי גם ימצאו באגים.
מישהו שאני לא מכיר יצחק עלי כל חייו. יש יותר נורא מזה?
ואולי זה מפחיד להתחייב לאנשים רנדומליים באינטרנט, מה אם זה רוצח סדרתי של קוד? (היי מתיאס!)
זה התחיל להרגיש כמו מטלה.
הצעצוע הזה מיצה את עצמו ולא בא לי לשחק יותר.
כל חוט שחיבר אותי לפרויקט - נפרם. למדתי על פרוטוקול חדש בהתהוות, שיחקתי עם כל הספריות והטכניקות שרציתי, הוכחתי שאני מסתדר לבד, ואולי יש לי לינק חדש בקורות חיים.
וכאן זה נגמר.
לא האמנתי בפרויקט באמת.
כלומר, אני גאה בתוצאה, אבל לא הייתה לי מספיק מוטיבציה לדחוף אותו עוד. הערך של כלים כאלו נובע מהצורך שהם פותרים לאחרים, וזו מעולם לא הייתה המטרה שלי.
לפתח open source זה מפחיד, אני עוד לא שם.
ואולי כוכבי הזהב האמיתיים הם החברים שמצאנו בדרך?
אם איכשהו זה מעניין אתכם, הפרוייקט הלא גמור פה.